ימית סינון וטיפול במים בע"מ נ' נירוסופט תעשיות בע"מ ואח'

החלטה

1.בקשה מטעם הנתבעים בעניין אגרת ביהמ"ש.

2.התובעת/ המשיבה הגישה נגד הנתבעים תביעת פיצויים. בכתב התביעה מפורטים מספר אירועי נזק.

בגין אירוע העוסק בפרוייקט פטצ'ה, נטען כי נגרם נזק בשיעור של 3.5 מיליון דולר;

בגין פרוייקט סלולוסה תואר כי נגרם נזק בשיעור 150,000 דולר;

בגין פרויקטים נוספים נטען לנזק בסך 850,000 דולר;

בגין פגיעה במוניטין ננקב נזק בשיעור של כ- 4.6 מיליון דולר.

סך כל הנזקים שפורטו בכתב התביעה עומד על סך כ- 35 מיליון ₪.

לצורך האגרה העמידה התובעת את תביעתה כולה על סך 10 מיליון ₪ בלבד ובגין סכום זה, שולמה האגרה. התובעת הותירה את פרטי הנזק הנטענים, בגין כל אחת ואחת מהעילות, על הסכומים המפורטים לעיל.

3.לטענת התובעת, על הנתבעת לפעול באחת מהדרכים הבאות:

א.לוותר על חלק מעילות הנזקים ולהסתפק בתביעה אחת (האירוע המרכזי הינו בעניין פרוייקט פטצ'ה, בגינו פורט נזק העולה על 10 מליון ₪).

ב.לכמת כל אחד מאירועי הנזק הנטענים כך שסכומם הכולל יעמוד על סך 10 מיליון ₪, בגינו שולמה האגרה.

ג.לשלם את מלוא האגרה בגין 35 מיליון ₪.

הנתבעים עותרים שבית המשפט יחייב את התובעת לפעול כאמור.

4.לטענת הנתבעים, התובעת מבקשת מבית המשפט לברר מסכות עובדתיות שונות, מבלי ששילמה אגרת משפט בסכום התואם את הבירור המשפטי המבוקש על ידה ודרך הילוכה זה, פוגע הן בנתבעים והן במדינה. בית המשפט נאלץ לברר אירועים עובדתיים ורכיבי נזק רבים בסכומי עתק, כאשר האגרה שולמה עבור סכום נמוך בהרבה ואילו הנתבעים חשופים לחיוב כספי, בגין כל אחד מהסיפורים העובדתיים, על אף שהתובעת שילמה אגרה רק בגין בירור מלא של אחד מהם.

5.התובעת טוענת כי יש לדחות את הבקשה. התובעת מצביעה על כך שזכות הגישה לערכאות היא זכות חוקתית. היא מפנה להחלטות בתיהמ"ש, שתומכות בעמדתה ומאבחנת את אלו שאליהן הפנו הנתבעים. לטעמה, ההלכה המחייבת הינה של בית המשפט העליון ברע"א 2112/97 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' איזיקיאל ו- 19 אח'.

6.בקשת הנתבעים הופנתה על ידי לקבלת תגובת הנהלת בתי המשפט, המרכז הארצי לגביית קנסות ואגרות.

בתגובת המרכז באמצעות פרקליטות מחוז חיפה אזרחי, הצטרף ב"כ המדינה לעמדת הנתבעים באשר לתשלום אגרה וטען כי "ככל שלא יקבע כי כל רכיבי הנזק הנזכרים בסעיף

40 לכתב התביעה מוקטנים, באופן יחסי, לסכום מצרפי כולל התואם את סכום התביעה "לצרכי אגרה", על התובעת לשלם אגרה בגין תביעה לסכום קצוב בסכום של כ- 35 מיליון ₪".

לעמדת המדינה, "ככל שסכום התביעה גבוה יותר, נדרשים משאבים רבים יותר לניהול ההליך והעלות בניהולו גבוהה יותר ועל כן נדרש שדמי ההשתתפות של בעל הדין, יוזם ההליך (האגרה), יוגדלו בהתאם ובאותו יחס. לפיכך, הסכום החל לצורכי האגרה הינו הסכום המצרפי והמצטבר של רכיבי הנזק בתביעה".